החלטה בתיק ע"א 9411/04

1.        בפני בקשה להתיר למבקשים ליתן ערובה אחרת במקום סכום העירבון שנקבע בסך 20,000 ש"ח, והיא כתבי התחייבות עצמית חתומים על ידי המבקשים. לדברי המבקשים, אין בידיהם אפשרות להפקיד את סכום העירבון שנקבע. המבקשים הנם עשרה אחים ואחיות, אנשים מבוגרים, חלקם סובלים מנכויות קשות ומנסיבות קשות במיוחד, חסרי עבודה ומתפרנסים מקצבת הבטחת הכנסה או מקצבאות ביטוח לאומי. כמו כן, ארבעה מתוך עשרת האחים, מעל שנות השישים לחייהם, מתגוררים בחו"ל ומתקיימים בחו"ל מקצבאות אולם עקב שהותם בחו"ל לא ניתן לקבל מהם תצהיר ואשר על כן כתבי ההתחייבות אשר צורפו לבקשה נעשו באמצעות הפקסימיליה. בנוסף, טוענים המבקשים כי אינם יכולים לקבל עזרה כלכלית נוספת מפרטים אחרים למבקשים אין נכסים כלשהם אשר יוכלו לממש על מנת לשלם את הסכום הנדרש. זאת ועוד, סיכוי הערעור הינם מצוינים וכי שגגה של ממש נפלה בפסק דינו של בית המשפט קמא.

2.        המשיבה מתנגדת לבקשה להמרת עירבון בהתחייבות עצמית. עניינו של הערעור שבכותרת, הנו השגה על פסק דינו של בית המשפט קמא אשר קבע כי על כל אחד מהמבקשים להחזיר למשיבה סכום של 49,087 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה בלבד, לאחר שהתברר כי המבקשים קיבלו פיצוי כפול בגין חלקת הקרקע שהופקעה מידי מורישם. טוענת המשיבה, כי בהתחייבות העצמית של המבקשים אין כדי להבטיח את הוצאותיה. בבוא היום לכשיפסקו הוצאותיה תאלץ לנהל הליכים כנגד עשרה אנשים שונים, שחלקם מתגוררים בחו"ל, כדי לגבות את המגיע לה. עוד נטען כי לבקשה שבפני צורפו תצהירים רק של חלק מהמבקשים, תצהירם של המבקשים אשר מתגוררים בחו"ל אינו נושא כל אישור באשר לזהות החותמים על כתב ההתחייבות ואף יש ספק לגבי חתימתם של מבקשים אלו באשר החתימות על נייר הפקס לא אושרו על ידי גורם מוסמך. כמו כן, צורפו עשרה מסמכים הנושאים את הכותרת "כתב התחייבות להבטחת הוצאות הערעור" בו מתחייבים המבקשים לשאת רק בחלק מן ההוצאות ושכר טרחת עורך דין שיפסקו בערעור. הבקשה אינה מציגה את התשתית הראייתית הדרושה בכדי לשכנע כי אכן המבקשים יתקשו לעמוד בהפקת העירבון. לגבי המבקשים שלא צירפו תצהירים אין כל מידע מכלי ראשון על מצבם הכלכלי. לכלל התצהירים לא צורפו דפי חשבון בנק, לא פורטו בתצהיר הנכסים השונים של המצהירים ולא פורטו המאמצים שנעשו לגיוס כספי העירבון ולמימון ההליך המשפטי. כאמור, אף אין כל הסבר משכנע מדוע אין המבקשים יכולים להשתמש לפחות בחלק מן הכספים שקיבלו מהמשיבה לשם הפקדת העירבון. על כך יש להוסיף כי סיכוי הערעור קלושים.

3.        לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבה ובכתב הערעור, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. אכן, הבקשה להחלפת הערבון בהתחייבות עצמית כמוה בנסיבות המקרה כבקשה לפטור מערבון. המבקשים לא פירטו באופן מספק את מצבם הכלכלי לאשורו, בייחוד שעה שהבקשה מוגשת בשמם של פרטים השוהים בחו"ל. לא צורפו תדפיסי חשבון בנק או אסמכתאות נוספות לבד ממסמכים אודות תשלום קצבאות של המוסד לביטוח לאומי. זאת ועוד, שולמו להם בעבר על ידי המשיב סכומים בלתי מבוטלים. לבסוף, גם אם מצבו הכלכלי של כל אחד מן המבקשים אינו מן הטובים - הרי שעה שהמדובר במספר גדול של מבקשים החייבים הדדית בתשלום הערבון, קטן משקלו של המצב הכלכלי ביחס לסכום הערבון הכולל שנקבע. מקובלות עלי על כן טענות המשיב בעניין זה כי אין מקום להמרת הערבון בהתחייבות העצמית שעה שבנסיבות העניין ברי כי יהא בכך משום חשיפת המשיב לסיכון של ממש כי לא יוכל לגבות את הוצאות המשפט בהליך זה - כי יפסקו. התוצאה היא, כי דין הבקשה להדחות. הערבון שנקבע יופקד תוך 15 יום מעת ההמצאה שאם לא כן ידחה ההליך ללא התראה נוספת.

           ניתנה היום, כ"ח בטבת תשס"ה (9.1.2005).

                                                                                      יגאל מרזל

                                                                                        ר ש ם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: